1. כמות פסולת אדירה- במדינה מפותחת כמו ישראל, כמות ייצור פסולת גדולה יותר ממדינות מתפתחות בשל ההתפתחות הטכנולוגית והחברתית, המדינה המפותחת מאופיינת בדרך כלל בחברה צרכנית שמייצרת כמויות גדולות של פסולת. במדינת ישראל, ובמיוחד בישובים הערביים, נושא המחזור אינו מפותח ולכן כמות הפסולת המיוצרת לא מצתמצמת ונשמרת באותו הגודל. ע"פ נתוני המשרד לאיכות הסביבה, כמות הפסולת בישראל גדלה בשיעור של 5% בשנה, וכמות הפסולת שמיוצרת בבתים פרטיים (סוג בנייה שמאפיין את הישובים הערביים) גדולה פי שניים מכמות הפסולת המיוצרת בדירות בעיר. למרות זאת חשוב לציין שישובים עניים, שגם הם מייצגים את רוב הישובים הערביים, מייצרים פחות פסולת מישובים ממעמד סוציו-אקונומי גבוהה.

2. אי מיון פסולת- הפסולת הביתית שמיוצרת בישובים הערביים, כמו בשאר הישובים בארץ, הינה פסולת מעורבת המורכבת מפסולת אורגנית ואנאורגנית. באמצעות שיטת מיון הפסולת ניתן להפריד חומרים שונים ולאפשר טיפול יעיל, חסכוני וסביבתי יותר. ניתן למחזר פסולת אורגנית ע"י שימוש בקומפוסט למשל, (שיכול להתאפשר בקלות בישובים הערביים בשל הבנייה צמודת הקרקע), שמקטין באופן משמעותי את כמות הפסולת וממחזר אותה בצורה שתהיה מועילה גם לאדמה. מצד שני, מחזור חומרים אנאורגנים, כמו בקבוקי פלסטיק, מתבצע ע"י איסוף הבקבוקים והעברתם למפעלי מחזור שממוקמים ברחבי הארץ. אך למרבה הצער, לא קיימת מדיניות שתעודד שיטה זו מצד השלטון המקומי בישובים ערביים, כפי שניתן לראות מחסור במתקני איסוף קיימים ברחבי הישוב. 

3. מחסור במיכלי אשפה ופינוים- לפי חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, על הרשות המקומית לספק מיכלי אשפה ברחבי הישוב ופינוים בזמנים קבועים לפי הצורך, פינוי האשפה מגיע לאתר הטמנה חוקי ומוסדר או לתחנת מעבר מוסדרת. בישובים הערביים ניתן להבחין במחסור במיכלי אשפה ואי- פינוי מיכלים קיימים. בעיה זו יוצרת מראה של מקום מוזנח, מפגע ריח, זיהום אוויר וקרקע, התאספות של בעלי חיים ויתושים סביב המיכל שמגביר את הסיכוי למחלות.

4. אתרי פסולת פיראטיים ושריפת פסולת-  בשל קשיים כלכליים, הרשויות המקומיות הערביות מפנות את פסולת הישוב לאתר שנמצא בקרבת הישוב, שהוא שטח פתוח שאינו עונה על תנאי אתר פסולת מוסדר, אתר פיראטי זה יוצר בעיות שונות שהוזכרו לעיל. ה"טיפול" בבעיות אלו מתבצע ע"י שריפת אתר הפסולת שאומנם מקטין פי 10 את נפח הפסולת, אך יוצר בעיות בריאותיות קשות. שריפת פסולת, מעורבת בעיקר, פולטת גזים מסרטנים שגם גורמים לזיהום האוויר והקרקע וגם מזיקים לבריאות התושבים שמתגוררים בקרבת האתר. דוגמאות לאתרי פסולת פיראטיים ושריפתם: ירכא, שגור, כפר יאסיף. 

5. חוסר ניקיון בשטחי הישוב- בכמה ישובים ניתן להבחין בתופעת השלכת פסולת ברחבי הישוב, תופעה זו נובעת מחוסר מודעות התושבים על הנזק הסביבתי והבריאות מפעולה זו, וחוסר אכיפת חוק שמירת הניקיון מצד הרשויות. התופעה הזו גורמת גם לזיהום הקרקע, וגם יוצרת מראה מוזנח שגורמת לניכור חברתי.